לאחרונה סיימה רוני קורס שזירת פרחים מתקדמים והגישה את פרויקט הסיום שלה.
מי אני?
"נעים מאוד! אני רוני, בת 22 מפתח תקווה. מתחילה בקרוב לימודי תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים.
סיימתי שנתיים שירות לאומי במעון לנערות בסיכון, תקופה משמעותית ומעצבת בחיי. במהלך השנתיים חיפשנו פעילויות יצירתיות לנערות, אחת מהן הייתה סדנה לשזירת פרחים. חיפשנו בנרות ולא מצאנו….זאת הייתה אכזבה.
אכזבה מצד אחד, וזריקת הדחף הפרטית שלי מן הצד השני, להיכנס לעולם הפרחים, ללמוד אותו ולעסוק בו.
כך הגעתי לאורית, ופה מתחיל סיפור האהבה שלי לפרחים. והתאהבתי באמת!
על הפרויקט – נושא וקונספט
גיליתי על עצמי בשירות הלאומי וגם בקורס שלפעמים הפרפקציוניזם משתלט עלי, ואני לא מצליחה ליהנות מהדרך. אני מסתכלת רק על התוצאה הסופית, בלי להצליח להיות סלחנית כלפי עצמי וכלפי התוצאה. בכל מיני סיטואציות בחיים. בין אם זה בלימודים, אפיה וכמובן שגם בפרחים.
אל הפרויקט הגעתי דרך התבוננות אל תוך האני הפנימי שלי . התבוננות אל הרגשות, התחושות והחוויות שחוויתי בעוצמות שונות.
בהתחלה היו אלה תחושות של תסכול, בלבול וחשש מה… , אבל מתוך אלה באה הצמיחה, ההגשמה, וההבנה שאני צריכה לעשות , לשנות, להתקדם, ללמוד, וליהנות ובעיקר לשנות את התפיסה. להסתכל תמיד על חצי הכוס המלאה ולומר תודה.
נהניתי , עדיין נהנית…
ואני רק בתחילתה של דרך מדהימה.
הפרויקט שלי ממחיש את הדרך. הדרך לתוצאה סופית מסוימת.. בין אם זה משהו מוחשי או גשמי. בחרתי להתמקד בדרך מנקודת מבט של תסכול, בלבול וייאוש, תוך הבנה שבקו הסיום התוצאה תמיד תהיה טובה, נעימה ומספקת. אבל לפעמים קורים כל מיני דברים שמונעים מאתנו ליהנות מהדרך.. רציתי להמחיש בפרויקט את הדיסוננס בין הדרך המתישה, הקשה והמבלבלת, לתוצאה המדוייקת, הנעימה והטובה..
הסבר על בחירת צבעים, פרחים, צורות וחומרים
לבסיס של הפרויקט בחרתי לבנת בטון שבורה ורעועה, כדי להמחיש את תחושת הכובד והתסכול.
בעזרת מקדחה קדחתי חורים בלבנה וחיברתי ענפי סאליקס כמו שיח מבולגן וסבוך כדי להמחיש את תחושת הבלבול ואי הסדר שעוברים לי בראש.
בעזרת טכניקת ההדבקה חיברתי לבסיס הבטון טלנסיה (צמח אוויר) וסוקולטים שלקחתי מהגינה יחד עם השורשים שלהם.
הסוקולנטים והטלנסיה עמידים והם מסמנים לי את תחושת המועקה.
לענפי הסאליקס חיברתי מבחנות שקופות מלאות במים כדי לסמל את הבכי והדמעות שלפעמים משתלטים עלי.
הפרחים מסמנים עבורי את התוצאה ואת קו הסיום. לכן השתמשתי בטכניקות חיווט והדבקה.
קוכיה- ממוקם באמצע, תחושת בלבול.
סחלב וטווידה- מסמנים את תחושת הביטחון, הרוגע והשלווה.
קרספידיה- מסמן את התקווה וההגשמה.
צלוזיה ירוקה- תחושת הצמחיה, הגדילה והלמידה.
אקליפסטוס פירות יבש- מסמן את התמיכה של הסובבים אותי.
הסאליקס מסודר כלפי מעלה כדי לסמן את הצמיחה והגדילה.
ההחלטה לא להעמיס בפרחים הייתה כדי לסמל את תחילת הדרך שלי, ולהראות שיש לי עוד מה ללמוד..
החוויה שלי בקורס:
הגעתי לקורס ללא שום ידע מקדים על עולם הפרחים. אצל אורית למדתי צעד צעד מהבסיס של עולם הפרחים עד לטכניקות המיוחדות והמתקדמות ביותר תוך שמחה, סבלנות והנאה אינסופית.
אורית אהובה, תודה שחשפת אותי בצורה הכי מדוייקת ומעמיקה לעולם הפרחים. תודה על שיעורים שהם מתנה לנשמה, תודה שלא וויתרת לי אף פעם ותמיד אמרת את שעל ליבך, ואני זכיתי בך וגם להכיר צדדים נוספים בי.. את מדהימה!
אני אוהבת אותך מאוד, ומודה על הזכות! מרגישה שיש לך חלק מאוד משמעותי ממי שאני היום..!".
