פרויקט הגמר של יפעת ברזילי

"ארון העניבות של סבא הרי"

הכירו את יפעת ברזילי,  בוגרת קורסי שזירת פרחים מתחילים ומתקדמים.

לאחרונה סיימה יפעת קורס שזירת פרחים מתקדמים והגישה את פרויקט הסיום שלה. 

הסיפור של יפעת:
"אני יפעת, בת 40 מנס ציונה, נשואה לעופר ואמא לשלושה ילדים מתוקים.
בעברי עסקתי בכמה תחומים הקשורים בעיצוב: הכנתי מוצרים סרוגים מטריקו, הייתי מאפרת מקצועית במשך מספר שנים וכתחביב אני גם מכינה עוגות מעוצבות.
הפרחים תמיד היו ברקע. מהיום שעברתי לגור לבד הייתי קונה בכל שישי פרחים בתפזורת, ושוזרת לי זרים הביתה. בחגים ובימי הולדת הייתי מכינה לילדים זרים לראש. בעלי החנויות כבר הכירו אותי, והיו מזמינים אותי לבחור את הפרחים איתם מהמשאית, ושומרים לי פרחים מיוחדים.

הפרויקט:
לסבא שלי היה ארון בגדים מאוד מסודר, ובדלת הארון היו המון עניבות מסודרות על מתלים. בתור ילדה אני זוכרת את עצמי עוברת עם היד על העניבות, בודקת מה השתנה, איזה דוגמאות חדשות יש, ומתפעלת מהיופי והאסטתיקה שהיו חלק בלתי נפרד מסבא שלי.
אני תמיד אומרת שסבא שלי הוא המלאך השומר שלי. ב 2004, כשהיה הפיגוע בסיני הייתי אמורה לנסוע לשם, אך המצב של סבא הדרדר, והחלטתי להשאר. הוא נפטר כמה ימים אחרי, וההרגשה הזו שהוא שמר עלי תמיד איתי.

סבא היה עיוור צבעים, ולכן חלק מהעניבות הן מונוכרומטיות, כי העולם שהוא ראה לא תמיד היה צבעוני, אבל עניבה אחת צבעונית וגדולה במיוחד, והיא מסמלת לי אותו: אדם שמח, צבעוני, אופטימי ואוהב.

השתמשתי במספר טכניקות: טכניקת ההדבקה, טכניקת החיווט, שזירה ועיצוב בענפי סאליקס, שזירה עם חוטי ברזל, מהם יצרתי את אחת העניבות, שימוש במבחנה לפרחים ושזירה על ספוג.

בחירת הפרחים:
בעניבה המונוכרומטית השתמשתי בפרחים עמידים, שורדים, עם צבעוניות שקטה ועדינה. קרספידיה- הקרספידיה זה אני. מצד אחד סגורה ומופנמת, אבל הצבע חי ובועט.

הסוקולנטים, פרחי האקליפטוס היבשים והורדים היבשים- פרחים שורדים.

העניבה הצבעונית הכילה: ורד אנגלי, צלוזיה, גומפרנה, בבונג, טווידה, קרספידיה, חרצית, סחלב אמה, קלמטיס, קליקרפה, עופרים, לוע ארי, ורד ספריי, אקליפטוס ואמרנטוס.

המגוון, הצבעוניות והשילוב הטבעי שלהם יחד מסמל לי את האופי של סבא שלי, האופטימיות, השמחה, האושר, החברתיות והיכולת שלו להסתדר עם כולם.

החוויה של יפעת בקורסי שזירת הפרחים בביה"ס:
"

וואו! מתחילת הקורס מתחילים הרגשתי שהגעתי הביתה. היתה לי התרגשות בכל שיעור, והייתי מחכה להגיע הביתה, לבחור פרחים מהמשאית של עמי, כמו שעשיתי פעם, ולנסות את הטכניקות. 

בקורס מתקדמים הרגשתי שאני עולה שלב במקצועיות וברצינות של המקצוע, וכל מה שלמדתי במשך הקורס הכין אותי לשלב של פרויקט הסיום, שכל הטכניקות התחברו יחד, והכל פתאום קיבל אור אחר וחיבור מדהים!

הכרתי בקורס חברות לחיים! מדהימות, מוכשרות, מקסימות, מפרגנות, שתמיד רוצות לעזור האחת לשניה.

ולך אורית, אישה עם לב זהב, מלא בנתינה, אמיתית, אומרת וחיה את האמת שלך, מוכשרת ויצירתית, שמשאירה אותי חסרת מילים בכל פעם מחדש. תודה רבה לך על החוויה העצומה, על הלמידה המקצועית, על הרגישות והנתינה. הקורס מתחילים והמתקדמים היה הרבה מעבר לכל ציפיה שהיתה לי. את מגשימת חלומות❣".

צילום: לינה מיארה

ובנימה אישית:

יפעת אהובה, 

האישה בעלת ידי הזהב, היכולת להפוך כל דבר לעוצר נשימה.

כמה יופי, דיוק וחיבור יש בפרויקט שלך.

איזה קסם של פרויקט, הצבעוניות, הביטוי היצירתי, העבודה האיכותית, הדיוק והיופי. 

אי אפשר שלא לחייך מעונג.

אומר לך את מה שאני אומרת לך כל הזמן, כולי תקווה שתמשיכי לעסוק בתחום, לבטא את עצמך, ליצור ולהראות לעולם את היופי שיוצא תחת ידייך.

בהצלחה גדולה בעולם הפרחים המופלא.

באהבה והערכה,   

אורית

השארת תגובה