הכירו את מיכל שקדי, בוגרת קורסי שזירת פרחים מתחילים ומתקדמים.
לאחרונה סיימה מיכל קורס שזירת פרחים מתקדמים והגישה את פרויקט הסיום שלה.
מי אני?
שמי מיכל שקדי, בת 42, נשואה ואמא ל-5 ילדים
מאז שאני זוכרת את עצמי הייתה לי אהבה מיוחדת לפרחים.
לפני כשנתיים התחלתי ללמוד קורס פרחים מתחילים אצל אורית והתאהבתי עוד יותר.
"עכשיו תורי"
"עכשיו תורי לגעת בזריחה
עכשיו תורי להיות שם בפסגה
עכשיו תורי לפתוח את הקול
לפרוש כנף ולא ליפול ולשיר…
עכשיו תורי לתת את כל הלב
עכשיו שירפא מה שכואב
עכשיו תורי לפקוע צליל מיתר
שיהדהד אל המחר, ולשיר…."
כשהתחלתי ללמוד באופן מקצועי את עולם הפרחים, זה נבע מהרצון הזה סביב גיל 40 להתפתח, לנשום ולהכיר עולמות חדשים.
במהלך החודשים האחרונים , בהם אני לומדת אצל אורית את קורס המתקדמים- אני מרגישה שאני בעיצומו של התהליך אותו התחלתי לפני שנתיים .
על הפרויקט – נושא וקונספט
"בפרויקט הסיום בחרתי להביא את עצמי, את התחושות שמלוות אותי כבר שנים אבל בחודשים האחרונים ביתר שאת.
חוויתי בחיי הרבה חוויות , טובות וגם לצערי מאוד לא פשוטות.
למדתי עם הזמן, שהחוויות האלו הם אלו שעיצבו את מי שאני היום. לטוב ולרע.
בתקופה האחרונה, דווקא בתקופה האחרונה, שהינה לא פשוטה עבור כולנו, כשהקורונה מסכנת את הפרנסה של רבים מאיתנו, את הקירוב החברתי, את הנשימה של כולנו, דווקא עכשיו אני מרגישה צורך לעצור ולחשוב על עצמי. לגלות את עצמי.
באופיי,אני רגישה ומכילה את האנשים הקרובים לי ועלולה לעיתים קרובות לוותר על עצמי בדרך ואף לוותר על הנכון לי עבור האדם שאני מרגישה שזקוק לי כרגע. אני רגישה מאוד ולפעמים גם לוקחת ללב מאוד בקלות.
קורס המתקדמים לימד אותי הרבה מעבר לפרחים ולטכניקות חדשות.
הוא הגיע בתקופה הכי טובה שיכולתי לבקש עבורי. בתקופה בה מתרחשים שינויים קטנים בחיים שלי מתוך המציאות שנכפתה על כולנו, תקופה שאני מגלה מה חשוב באמת ומה חשוב פחות.
הבנתי שהגיע הזמן שלי.
הזמן שלי לעצור, להתבונן, לבדוק מה נכון לי(!!) , מה מדוייק עבורי, מיהם האנשים שארצה שיהיו לצידי ואיזה אנרגיות פחות טובות עבורי ורצוי ונכון שאשחרר בשלב זה של חיי.
עכשיו תורי.
עכשיו תורי להכיל את עצמי ולא רק את האהובים עליי, לקבל את עצמי על כל היתרונות והחסרונות שלי.
עכשיו תורי לאהוב. גם עצמי! ואולי גם לשחרר כשמישהו אחר פחות אוהב …עכשיו תורי ללמוד לוותר לעצמי לפעמים, גם כשאני פחות בטוב, גם כשקשה לי, גם כשאני יודעת שטעיתי.
עכשיו תורי להגשים את עצמי.
להאמין ביכולות שלי, בכישורים שלי – גם ללא חיזוקים מהסביבה.
הסבר על בחירת צבעים, פרחים, צורות וחומרים
החלטתי לשזור על גלגל עץ שאני אוהבת במיוחד שמדמה עבורי בפרוייקט את גלגל החיים, מעגל החיים.
בתחתית הגלגל- הטבע הבסיסי, חלקי העץ השבורים, אצטרובלים יבשים- הצבע החום שמהווה עבורי גם את הבסיס שלי, החוויות עליהם צמחתי וביניהם – גם השכול האישי שלי
ממנו, יש צמיחה של נבטים ירוקים שמתחילים בצמיחה שלהם, בהתחדשות ובהתפתחות-צמח שמדמה עבורי כמיהה למשהו טוב יותר שיגיע.
משם, המשכתי בענפים יבשים אבל הפעם צבועים בצבעים רכים , פסטליים ונעימים שמדמים עבורי את תחילתו של התהליך,הסקרנות ממה יגיע בהמשך, את האמון בעצמי ובאנשים שאני אוהבת, רוגע, חמלה ואת החיבור הפנימי לעצמי.
בהמשך השתמשתי בטכניקת ההדבקה על חוטי מתכת של פרחים עמידים וצבעוניים- השזירה יוצאת מהגלגל ופורצת את הגבולות שלו עצמו, כפי שאני מאחלת לעצמי- יציאה מאזור הנוחות.
הצבעוניות מסמלת עבורי את מגוון הרגשות שמציפים אותי בתקופה הזו ובתוך התהליך שאני חווה- דאגה, התרגשות, געגוע, התבוננות, אושר, תשוקה, אומץ ועוד..
הפרחים בהם השתמשתי עמידים ברובם- חרציות, קרספידיה, טויידה, נץ חלב, סוקולנטים ועוד – פרחים שלא זקוקים להרבה מים ושומרים על חוזק ועמידות – תכונות חשובות גם בחיים(-:
סחלב- שאני אוהבת במיוחד ומסמל עבורי את השונה , המיוחד והאחר , פרח טרופי שזקוק לאור וחום.
בנוסף, השתמשתי בטכניקת מבחנות, כאשר המבחנות תלויות באוויר כשם שאני מחפשת את האיזון הנכון עבורי בתחומי החיים- במבחנות ישנו גם צמח אויר , שגם הוא עמיד מאוד ולא גדל עם מים אלא מהאוויר.
אני מאמינה שהתהליך שאותו אני עוברת יוביל אותי למקומות טובים ואני סקרנית מה מצפה לי עוד בדרך…
בית הספר זה אורית ולכן אני אפנה אלייך.
החוויה שלי בקורס:
למדתי בתקופה האחרונה להכיר אותך עוד יותר מקרוב. זכיתי.
הדרך בה את צועדת מעוררת השראה, המקצועיות שלך והכשרון העצום שלך עולה על כל דימיון
ואת השראה עבורי לכל דבר ועניין.
מרגישה שהתהליך שאותו אני עוברת, קורם עור וגידים הרבה בזכותך.
אני יודעת שאני לוקחת איתי לדרך סל מלא בידע שהעברת לי, במקצועיות שלימדת אותי אבל בעיקר- סל מלא בנתינה שלך, בשקט שלך ומצד שני באנרגיות המופלאות שלך.
הגעתי אלייך ללמוד שזירת פרחים אבל לימדת אותי כל כך הרבה מעבר בדרך שהיא רק שלך.
את מיוחדת במינה ואני מודה לך על כל רגע ורגע שהיה לי פה איתך ועם הקבוצה המדהימה שהקמת לנו פה.
אוהבת אותך!".
מיכלי יקרה ומרגשת כל כך…
קראתי בשקיקה את דברייך והיה קל מאד להתחבר למהות. לפני כארבע שנים הגשתי את עבודת הגמר שלי שבחרתי לקרא לה: עכשיו אני. זה היה אחרי התקף לב וצינטור שחוויתי, אחרי תקופה ארוכת שנים שאני הייתי האחרונה בתור אצל עצמי?אני בחרתי במעגל הריפוי לפי הרפואה הסינית. שוב המעגליות צאד מזכירה לי את שלך ומאד מחברת אותי למהות של עבודתך במופלאה!
מאחלת לך את כל הטוב שבעולם! שתגיעי לאיזונים הנכונים עבורך.
עלי והצליחי יקרה???