לאחרונה, אני מרגישה שהיצירה בוערת בי יותר ויותר. וככל שאני מתפתחת, גדלה בגיל ובנפש, היצירה מבקשת לפרוץ בצורה של שיתוף רגשות דרך הפרחים.
שנים שאני עושה זאת, בהפקות שיצרתי בעבר, ביטוי עצמי דרך הפרחים. אך לאחרונה אני מוצאת את עצמי משתמשת בחומרי גלם נוספים לבטא את שיש לי לומר.
לא מזמן חזרתי לאחר שהות של שבועיים בחו"ל, שבועיים שהוקדשו למבחנים סופיים המסכמים שנת לימודים לקבלת הסמכה – מאסטר שזירת פרחים אירופאית.
שנה מאתגרת שבה מצאתי את עצמי מתפקדת כאמא, כבעלת עסק וכסטודנטית אשר מצאה את עצמה עם מעט מאוד זמן ללמוד כך שהלימוד התרכז בשעות הלילה בפרט.
הרבה אחריות ועבודה ומעט מאוד זמן עבור עצמי וליצירה שממלאה את לבי ונפשי באושר עילאי.
כשחזרתי מחו"ל, מצאתי את עצמי לוקחת חוטי ברזל ויוצרת קונסטרוקציה שביטאה את רגשותיי בשנה זו, קונסטרוקציה סגורה ותחומה בצורה חדה ומוגדרת אך עם הרבה תקווה, יש בה פתח קטן, שניתן ממנו לפרוץ החוצה ולצמוח.
את הקונסטרוקציה בחרתי לתלות באוויר, על מתקן שיצרתי במיוחד עבורו וזאת על מנת לבטא את היותו מנותק מן הקרקע.
בדיוק כמו שהרגשתי, בכל יום קמתי בבוקר עם תוכניות ורצון עז לעמוד ביעדים שלי אך כאמא ובעלת עסק, ככל שרציתי והתאמצתי לעיתים נאלצתי להתגמש עם דברים בלתי צפויים שנקרו בדרכי במהלך היום ולא ממש ידעתי איך היום יסתיים והאם כן אצליח לעמוד ביעדיי. מה שהפך את הכל לאתגר גדול יותר.
אתגר ועומס גדול שאני שמחה שהוא מאחוריי 🙂
חומרי הגלם שעבדתי עימם –
- חוטי ברזל רגילים ודקורטיביים במגוון עוביים
- מבחנות זכוכית
הפרחים שעבדתי עימם –
- רקפת
- סחלב
- סוקולנט
- ננדינה
- סנציו
בחרתי לשלב את הפרחים מחוץ לקונסטרוקציה – כפריצת גבולות וביטוי להצלחה.
והיום, שנה אחרי שמימשתי את המטרה שלי, אני שמחה ומודה שוב על ההצלחה ועל היכולת של עצמי לבטא את רגשותיי דרך היצירה ודרך הפרחים.
