פרויקט הגמר של רווה אבני

הכירו את רווה אבני, בוגרת קורסי שזירת פרחים מתחילים ומתקדמים.

לאחרונה סיימה רווה קורס שזירת פרחים מתקדמים והגישה את פרויקט הסיום שלה.

בפרויקט סיום הקורס, בחרה רווה את הנושא – ניצחון האהבה.

רווה מספרת:

"מטרת המיצג שלי, לבטא את הדרך המופלאה שעשיתי בשנים האחרונות.
ממקום קשה וחשוך שבו גילינו את המחלה של הבן, הגט מבן זוגי והמחלות הקשות שאני סבלתי מהן.
מתוך המקום הזה הצלחתי למצוא את הכוחות לרפא את גופי בעזרת תזונה ודיקור,
לאזן את הבן, לעבוד עם הגרוש שלי על קבלת השונות של הבן וחיבור לאבהות למרות הקשיים.
ולבסוף, להגיד לו כמה אני מתגעגעת אליו, שנה אחרי הפרידה.
מה שהוביל לחזרתו הביתה ולניצחון האהבה שמתבטא בדבר הכי מרגש בעולם – חתונה שנייה שהתקיימה לפני כשבועיים.
האהבה ניצחה את המשבר הגדול מכולם!!  ומכאן נותר רק לצמוח.

על תהליך העיצוב:
העיצוב שלי מתחיל בפרחים כהים בתוך הכלי השקוף, הקטן, המרובע.
הכלי והפרחים בתוכו מבטאים את תחושותיי בתקופות הכל כך קשות שעברתי.
התחושה שאני שקופה, שאף אחד לא רואה אותי. קטנה וחסרת אונים.
הפרחים הכהים מבטאים את החושך הרגשי שחשתי במשך תקופה מאד ארוכה.
הלבד שהרגשתי בתוך כל התהליך הזה.
מתוך הכלי מגיעה הצמיחה למעלה, הפריצה והטיפוס במעלה הסולם שעיצובו מבטא את הדרך העקלקלה.
לאורך הדרך נשזרו סידורים מפרחים המתבהרים בהדרגה ומבטאים את הבחירה באור, ההיאחזות בשמחה למרות הרגעים הקשים ועד הניצחון – ה- V שבמעלה הקונסטרוקציה.
את ה- V שזרתי בפרחים וורודים אשר מבטאים בעיני את האושר, האהבה והשמחה וכמובן בלבן של החתונה – ניצחון האהבה.
לצורך עיצוב הקונסטרוקציה שלי השתמשתי בגזע עץ שלם אותו חיברתי למדף עץ הפוך.
את המדף ריפדתי במוס ועליו הנחתי את הכלי השקוף.
הסולם בנוי מענפי ערבה מסולסלת (סאליקס) שחובר בביופיקס ליצירת הצורה שלו.
את המוס בחרתי לקשט בפרחים מודבקים להדגיש את נקודות האור בדרך וההאחזות באופטימיות.

כל פרח נבחר בקפידה תוך התחשבות בצבעים, במרקמים ובשיווי המשקל. הפרחים מבטאים רגשות עמוקים בהתאם לתקופות, לדרך ולתהליך.
הפרחים שנבחרו הם:
קיסוסית לטיפוס במעלה הסולם, קאלות, טוליפים, נוריות, שעווה וליזיאנטוס.
אלו הם פרחים שאני מאד אוהבת ושהתאימו לכל הפרוייקט הזה.

כשהתחלנו לדבר על הפרויקט, נבהלתי. איך אפשר להשתמש בפרחים לבטא רגשות?
הנושא שלי היה ברור. ידעתי שאני לא עושה פרויקט שיבטא את הקשיים שלי.
אני בוחרת להיאחז בניצחון, באהבה, בהצלחה. זה מה שאני רוצה להביא ועל זה הדגש.

משם הדרך לפרויקט היתה מאד קצרה. ואז פשוט הייתי שם.
היתה לי תמונה בראש של המבנה, של הסולם, של הצבעים שייבחרו. נותר לי רק ללמוד את הטכניקות הדרושות כדי לעצב אותו.
היתה נקודה קטנה שבה פחדתי לאכזב. את עצמי בעיקר אבל גם את אורית.
אבל התהליך היה כל כך מהנה שהפחד נמוג והתחלף בהנאה צרופה, חשיבה אינסופית ותכנון קפדני של כל הפרטים.
מה יחזיק מה, איזו טכניקה לאיזה חלק, שיחות והתייעצות עם אורית ועם ספק הפרחים, התעוררות מחלומות מלאים בפרחים מדהימים תענוג.

החוויה של רווה בקורס שזירת הפרחים בביה"ס:

אני מוצאת את הפרחים מרפאים, את הקורסים אצל אורית ממלאים בעונג. החוויה שזכיתי לחוות בקורסים אצל אורית בכלל ובפרויקט שלי בפרט, נתנה את החותמת לניצחון. כי עם אהבה אפשר לנצח הכל. את המשברים הכי גדולים, את הקשיים הכי איומים. ומה מבטא טוב יותר את האהבה מפרחים?
ובנימה אישית עוד יותר, אני רוצה להודות לאורית שוב. כי אין מספיק מילים לבטא את ההערכה שאני חשה כלפייך ואת האהבה שאת ממלאת אותי. לא רק עם הפרחים, עם האישיות שלך. אלוהים שלח לי אותך (עם גליתא כשליחה) ולנצח אוקיר לו, לך ולה תודה על כך.
אורית – אוהבת אותך בלי סוף. מצפה בשקיקה לקורס הבא. ושלא תחשבי לרגע שפה הסתיימה דרכנו המשותפת. אין מצב".