צוק איתן שהתחיל כמבצע והפך למלחמה הביא עימו רגעים לא פשוטים על כולנו.
לא פעם שמעתי את הקולגות שלי אומרים בקול רם את רגשותיי שלי, המלחמה גורמת לנו לקיפאון יצירתי. תחושה שהראש עסוק מדי במצב והרעיונות והיצירתיות לא באים לנו בקלות.
במהלך צוק איתן, לא עצרתי את הפעילות שלי, המשכתי ללמד, המשכתי לטייל בארץ ולהעביר סדנאות וקורסים באיזורים שונים.
עם המציאות שלנו, מצאתי את עצמי מספר רב של פעמים, נוסעת על כביש מהיר, שומעת אזעקה, עוצרת את הרכב בצד, יוצאת ונשכבת עם הידיים על הראש.
כמי שנתקלה פעמים רבות מדי באזעקות בדרכים, זכיתי גם לאסוף פה ושם שרידי רקטות כשהחשיבה שלי היתה לקחת את הדבר הלא פשוט והמאיים הזה שנקרא שריד רקטה ונהפכו למשהו חיובי.
באחד מהבקרים שהתחיל בישיבה בממ"ד, וכשיצאתי ממנו שמתי לב שאני ממלמלת לעצמי מספר רב של פעמים את המשפט "מהשממה הצמחנו מדינה".
ועם המשפט הזה, עלה הרעיון של שזירת סידור פרחים בשריד רקטה שיורטה על ידי כיפת ברזל.
את הסידור שזרתי בהשראת ימי המלחמה, סידור פרחים בצבעי דגל ישראל בשילוב וורוד לאופטימיות.
הפרחים ששזרתי עימם :
הורטנסיה כחולה
סחלבים לבנים
סוקולנט
וורדים ורוד בהיר
כשסיימתי את מלאכת השזירה והעיצוב, חייכתי לעצמי וחשבתי איך כל הרס אנחנו הופכים לטוב בזכות מי שאנחנו ואם כבר רקטות ושרידי רקטות אז לפחות נמצא להם שימוש מצמיח – ואין כמו פרחים לצמיחה.
מאחלת לכולנו ימים של שקט, אהבה, שלווה והרבה
טוב.
אמן!