פרויקט הגמר של יעל ארואסטי

"משחק החיים"

 הכירו את יעל ארואסטי,  בוגרת קורסי שזירת פרחים מתחילים ומתקדמים.

לאחרונה סיימה יעל קורס שזירת פרחים מתקדמים והגישה את פרויקט הסיום שלה.

הסיפור של יעל:

"החיים הם סיפור, הם מסע…

החיים הם ניסיון, הם אהבה…

החיים הם מתנה…

החיים שלנו מלווים ברגשות ובחוויות.

החיים שלנו מלווים בטלטלות, באתגרים ובהצלחות.

החיים הם כמו משחק – אנחנו מוצאים את עצמנו מול התרחשויות, קשיים והתלבטויות.

נתקלים במכשולים, בחסימות ובקנסות. וגם זוכים בהפתעות ובניצחונות.

לפעמים כללי המשחק נוקשים, ואנחנו צריכים להתמודד עם ה"קלפים" שקיבלנו. אך בחלק מהמשחקים יש לנו שליטה, ובאפשרותנו לתכנן את המהלך הבא. 

אנחנו מקבלים את כלי המשחק שלנו. מטילים את הקוביות ונדרשים להתקדם לפי המספר שהוגרל, או מרימים כרטיס מערימת הכרטיסים ופועלים על פי ההוראות. אם מתמזל מזלנו, אנחנו זוכים במספרים, או בכרטיסים שמקדמים אותנו למטרה, אך לפעמים מזלנו לא משחק לטובתנו, ואנחנו מעוכבים או עצורים.

במשחקים בהם אנחנו בוחרים את המהלכים שלנו, אנחנו עלולים לגלות שטעינו, וגרמנו לעצמנו להאטה או להפסד.

פה, יש לנו את זכות הבחירה – איך אנחנו משחקים את המשחק – אם לזעוף ולהחמיץ פנים, לשלוח אצבע מאשימה כלפי משתתפי המשחק האחרים, להאשים את מזלנו שלא שפר עלינו, או את קובעי חוקי המשחק.

אפילו לכעוס על עצמנו, ולהרגיש אכזבה. 

או שאנחנו מחליטים להילחם, להמשיך לשחק בדרך הכי טובה שאנחנו יכולים, ולאפשר לעצמנו לקבל עוד הזדמנויות בסיבובים הבאים.

אנחנו יכולים להחליט שלא משנה אילו מורדות או אתגרים יהיו לפנינו לאורך המשחק, נתמודד עם זה, נלמד, ונעשה את המיטב.

ועלינו לזכור לאורך כל הדרך – להיות אופטימיים להאמין בעצמנו וליהנות ☺"

תהליך העבודה ובחירת החומרים:

"בחרתי שלוח המשחק שלי יהיה מעוגל. ענפי הדקל יוצרים עיגול, המסמל מחזוריות – יש לנו הזדמנויות רבות בחיים, גם כאשר אנחנו מפספסים אותן, מתגלה הזדמנות נוספת, החוזרת אלינו, ולעיתים אפילו טובה יותר.

העיגול אינו סגור מפני שלא רציתי ליצור מסגרת שהיא חונקת, או תחושת הגבלה, רציתי להשאיר אפשרות לפתיחות וקבלה.

בנוסף, השיפועים של הקונסטרוקציה המעוגלת מזכירים רכבת הרים, אשר מזניקה אותנו למעלה ומדרדרת אותנו למטה, וזה מסמל את המקומות השונים שאנחנו נמצאים בהם לאורך החיים.

התקנתי רשת ברזל, המסמלת עבורי מחסום. הרשת עוצבה בצורה ספירלית ותנועתית, ובכך זה מרכך את המראה שלה, ועל אף היותה מכשול, ניתן להיחלץ משם. 

הסולם עשוי ממקלות ומחבלים. הסולם אינו יציב, והחבלים מעלים אסוציאציה של קשירה וחנק. עם זאת  – כמו במשחק סולמות וחבלים, סולמות מקדמים אותנו שלב אחרי שלב לעבר המטרה ומובילים אותנו למעלה.

יש שלושה ענפים – משחק "שלושה מקלות", שצריך לדלג מעליהם על מנת להגיע לשלב הבא – בו המרחק בין המקלות גדל וכך גם האתגר.

"חמישה אבנים" ו"גולים" – מסמלים את הקושי וחוסר הגמישות, אך עם זאת הגולים הם עגולים, שקופים, מבריקים ויפים, ונותנים תחושה של אופטימיות, שקיפות וגם קסם.

בחירת הפרחים:

סוקולנטים – רציתי להעביר את תחושת הקשיים והכבדות. סוקולנטים הם קוצניים, בשרניים – כבדים. הצבעים שלהם נראים לפעמים קודרים.

אך עם זאת, הם גם מסמלים כוח והישרדות. כי הסוקולנטים חזקים ועמידים. 

קלות הם פרחים מיוחדים, במראה שלהם יש משהו מרגיע ואלגנטי, אך הם אינם שבריריים.

ה"פריצה" של הקלות מהסידור מסמלת תעוזה. תנועתן מעוגלת והן משתלבות עם תנועת הענף.

ההלבורוס, הפרזיות, הפרוטאה ושאר הפרחים, נבחרו בטקסטורות שונות ובצבעים חמים, כדי לסמל שמחה ואופטימיות. ונשזרו בחוסר סדר שובבי, כדי לסמל חיים ללא הכללים הנוקשים וללא תבניות מוגדרות".

החוויה של יעל בקורסי שזירת הפרחים בביה"ס:

"כשהייתי צעירה חשבתי לגעת בעולם הפרחים, אהבתי את הצבעוניות והעדינות שלהם, את אפשרויות היצירה שטמון בתחום הזה. יש בפרחים כוח להעלות חיוך ורגשות חבויים, שלנו עם עצמנו, לא תמיד משהו שאנחנו יכולים להביע במילים…. אך לא עלה בידי לממש את החלום הזה. כנראה שהדרך שלי נסללה בצורה כזו, שהפגישה אותי עם אורית.

הפעם בה גיבשתי את ההחלטה לעשות את זה וללמוד שזירת פרחים, היה בזכות סרטון שלך, שפורסם בפייסבוק. התחלתי לקרוא ולהתעניין לגבי קורסים שונים וסדנאות חד פעמיות. מהאפשרויות שעמדו בפניי, שם בית הספר שלך עלה כדבר היחיד והנכון – תיאור סביבת הלימוד, התכנים, והחיוך המזמין שלך.

עם שיחת הטלפון הראשונה, הרגשתי את החיבור המיוחד אלייך. והרגשתי כמה ההחלטה שלי נכונה.
כשהגעתי לראשונה, הוקסמתי כ"כ מהסדנה הממוקמת בגינה מטופחת ושטופת שמש. השולחן היה מסודר ומוכן לשיעור הראשון, עם הפולדר, הסינר והכלים.

הפרחים הוצגו בדלאים לבנים בשיא צבעוניותם ותפארתם, ומוכנים לחוויה הראשונה שלי בשזירת פרחים.

השיעורים עברו באווירה חמה ואוהדת, באווירה רגועה ומשפחתית. בזכות הפתיחות שלך, אורית. בזכות קבוצת האנשים האיכותית ובזכות הסייעות המקסימות, חני ואתי האהובות, שקיבלו אותנו עם חיוך על הפנים ועם המון עזרה ואהבה.

את התכנים העברת במקצועיות רבה. עם הרבה מידע וטיפים, כי כ"כ חשוב לך שנלמד ונבין, ונצא עם המיטב מהקורס. אך עדיין לא שכחת את ההומור המוזיקה והכיף שמעבר.

וכמובן חשוב היה לך שנרגע ושנהנה. שנתחבר לפרחים, ליופי ולמקום הפנימי הזה שלנו, משם נשזור את הרגש והאהבה שבתוכנו.

תודה על שפתחת בפניי עולם של יצירה וצבע, עולם בו אין גבולות..

תודה על החוויה שהענקת לי, על הלמידה והידע – גם מעבר לתכנים של הקורס.

אני מודה על הזכות להכיר אותך, ולא רק בתור מורה ומעצבת פרחים, אלא גם כאישה יוזמת וחזקה. 

אישה לוחמת, שתשיג את המטרה שלה. מלאת אור ונתינה, מלאת רגישות ואהבה. 

חברה אמיתית ויקרה!"

צילום: הדר הרנס

ובנימה אישית:

יעלי אהובה, כמה שנקשרתי אליך. אל אישיותך הקסומה, העומק שבך, טוב לבך ויופייך הפנימי העצום.  אישה מיוחדת במינה.

פרויקט הסיום שלך משקף כל כך את מי שאת, את העדינות שלך, את הרצון לבטא, לפרוץ. עדינות המשולבת עם נועזות דרך בחירת החומרים הנוקשים אל מול העדינים והדרך שהצגת אותו בפני הקבוצה.

אהבתי מאוד ואני סופר גאה בך!

שלך באהבה והערכה,  

אורית

תגובה אחת

  1. צ'ופה הגב

    יעל יקרה
    כמה יופי יש בעולם ובפרויקט שלך
    הצלחת להעביר לנו דרך עולם הפרחים את כל רזי החיים היפים וגם הקשים.תצליחי בהמשך

השארת תגובה