פרויקט הגמר של אוסנת זריהן

הכירו את אוסנת זריהן,  בוגרת קורסי שזירת פרחים מתחילים ומתקדמים.

לאחרונה סיימה אוסנת קורס שזירת פרחים מתקדמים והגישה את פרויקט הסיום שלה. 

הסיפור של אוסנת:
"אני אוסנת בת 46 אם לשתי בנות, גדלתי בחיפה, שביעית למשפחה בת 10 נפשות, משפחה מלוכדת אוהבת מפרגנת ותומכת, החלטתי לבחור ברכבת ההרים בכדי להעביר את סיפור חיי.
 ערב אחד לפני שהלכתי לישון עם מחשבות אחרונות וחשבון נפש יומי החלטתי שזה הזמן לעצור ולשנות,  לשנות את הערך העצמי שלי , את דרך החשיבה, את סדרי העדיפויות, ואיך להחזיר את החיוך על פניי". 
על הפרויקט:
"הקטר הראשון זו בעצם אני שמתקרבת אל עתידי שקורא לי ומאיר לי בפרחים הצבעוניים והססגוניים המסודרים כמו כיפה ומצדדיו יוצאים הענפים שמבטאים את הרצונות שלי, המאווים שלי, החלומות שלי , ועדיין יש את הכיפה שמעוגלת ומסודרת כך שלעולם אשמור על ביתי ומשפחתי שהכי חשובים לי בחיי.
הקטר השני זה העבר שלי שנשאר מאחור ויחד איתו הפחדים, הטעויות, המשברים, האכזבות, ולוקחת איתי את הלמידה והלקחים לעתיד, הגב של הרכבת עם הענפים הגבוהים זאת המשפחה והחברים  כעמוד התווך שלי, והכדורון באמצע זה האופטימיות המאירה של חיי.     
הפלטה בצבע האפור זאת הקרקע שתמיד חזקה מתחת לרגליי , למדתי שהחיים יכולים להיות גם אפורים ולא הכל שחור ולבן  ומותר לשגות אף פעם לא מאוחר מדי להתחיל מחדש להבין שיש עוד צבעים בחיים והכי חשוב לא לאבד את היציבות והראש תמיד מעל המים, וכמובן לאורך כל מסע חיי לפחות השנים המשמעותיות שבהם ילדתי את 2 בנותיי הם אלו שהאירו לי באורות והם החיים השמחה האור והכייף לקום בבוקר, אלה האורות שמסובבים את כל רכבת ההרים המוארת הבנות המהממות שלי" .
החוויה של אוסנת בקורסי השזירה בבית הספר:
"החוויה בקורס אצל אורית גרמה לי להמון שלוות נפש להבין שמותר להניח הכל ולהנות גם שהכל מהיר ולחוץ שם בחוץ, להרגע ליצור משהו משלך לחזור הביתה עם יצירה יפיפיה שהיא מראה שלך,  להסתכל ולהבין שהחיים הם מתנה, ואת הקורס קיבלתי במתנה ולא סתם בחרתי בפרחים כי הם בעיני האופטימיות של הנוף שמשתנה כל רגע ורגע כמו בחיים מיאוש לתקווה מעבר לעתיד" .