והימים הם ימי קורונה. ימים לא פשוטים.
וירוס אחד שהגיע לפתע, כדי ליצור סדר, לאפס, להחזיר את האנושות אל עצמה.
להחזיר את הכבוד והאיכפתיות אל הטבע, אחד אל השני, האהבה ההדדית וההבנה מה חשוב יותר ומה חשוב פחות.
לעצור את מירוץ החיים המטורף, כעכברים הרצים אל הלא נודע מבלי להתקדם.
פתאום, הגיע הקורונה וגרמה לכולנו להבין, שכולנו אותו הדבר – בשר ודם,
בני אנוש, שכולנו כאדם בודד וכחברה מתמודדים מולה.
הקורונה תוקפת את האנושות, ללא הבדלי דת, גזע ומין, ללא הסתכלות על מעמד סוציו אקונומי. כולנו כאחד, כולנו זהים.
תקופה של התכנסות, חשיבה, ניקיון פנימי וחיבור אל המהות.
פתאום התפנה זמן רב לעצמנו, למשפחה, למחשבה, ליצירה עמוקה.
ואני, בתוך המצב הזה, רוצה להביע את רגשותיי בדרך הטבעית והטובה ביותר עבורי – דרך הפרחים.
יצירה בפרחים היא המדיטציה שלי.
השבוע, יצרתי עיצוב חדש המבטא את תחושותיי בימים אלה –
"התפוררות לשם חיבור מחדש
טהור יותר,
טוב יותר,
בריא יותר"
בחירת חומרים ותהליך עבודה –
על מנת לממש את הקונספט, בחירת החומרים היתה חשובה לי מאוד.
הגלילים שבתמונה הינם גלילי נסורת המיועדים לקמין.
רכשתי אותם באחת מתחנות הדלק בידיעה שהם ישמשו אותי לאחד העיצובים שלי. בזמנו עוד לא ידעתי עבור מה.
בעת בחירת הקונספט, העליתי לעצמי את כל הרגשות אשר צפים אצלי בעקבות הקורונה.
עבודה פנימית שכזו. רגשות חיוביים ופחות חיוביים.
עצב לצד אופטימיטיות
קושי וסיבוך לצד קלילות
ועוד ועוד…
בכדי לממש את התפוררות המוכר והידוע, שמתי את גלילי הנסורת במים על מנת שיתפוררו ויגיעו לצורה המבוקשת.
לאחר מכן, הוצאתי אותם והנחתי בכלי חרס שחור גדול.
את החלק התחתון מילאתי בנסורת שהתפוררה בשילוב תפוחי אדמה קטנים.
את תפוחי האדמה הנחתי לפני כשלושה שבועות במקום אטום וחשוך על מנת שיצמיחו את השלוחות שנותנים תחושה של מוטציה, משהו שאינו ברור ואף קצת מרתיע.
הקרספידיה בעלת הצורה העגולה, המשורטטת. פרח המשדר, תחושה של אנרגיה מתכנסת שהיא ההיפך הגמור ממצב ההתפוררות ומתחברת אל ההתכנסות פנימה שנתבקשנו כל אחד כאינדיבידואל.
שזירת הקרספידיה כשגבעוליה נשזרים אחד בתוך השני ויוצרים מעין "סיבוך" וזאת על מנת לשקף את המצב הנוכחי.
צורת הקרספידיה העגולה והברורה אל מול הסיבוך שאנו נמצאים.
עלי האנטוריום, הירוק הרענן והטרי, משקפים את הצד האופטימי של הצמיחה מחדש הצפויה לנו אל מול ההתפוררות וההרס.
סחלב האוניצידיום היפהפה, שצבעו כצבע השמש והאור, הפרחים שלו שנראים כמעין "פרפרי שמש" יפהפיים ואופטימיים.
הסחלב נשזר כשהוא מתפרס ודומיננטי וניצני הפריחה שלו כלפי מעלה.
זוהי האופטימיות הנצחית שלי וההבנה הברורה שביום שאחרי, נתעורר לעולם טוב יותר, נקי יותר, רגוע יותר ויפה יותר.
בזמן שאנחנו סגורים, הטבע משקם את עצמו.
מי יתן ונהיה אנשים טובים יותר, המכבדים את הטבע ואחד את השני.
אמן🙏